Vayedaber

Simple Havroutah

Sotah

Daf 24a

וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, וּבַת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין — לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה.

Traduction

or Gibeonite woman who was married to a Jew of unflawed lineage, or a Jewish woman of unflawed lineage who was married to a mamzer or a Gibeonite, all of these women neither drink the bitter water nor collect payment of their marriage contracts, as the sota ritual applies only to permitted marriages.

Rachi non traduit

נתינה. מן הגבעונים ואסורין לבא בישראל כדאמרינן ביבמות (דף עח:) דוד גזר עליהן:

לא שותות. דלא נאמרה פרשה אלא בראויה לקיימה והכי תניא בספרי כי תשטה אשתו בראויה לאישות הכתוב מדבר פרט לאלמנה לכ''ג וכו':

ולא נוטלת כתובתה. ואע''ג דשאר אלמנה לכ''ג לא קנסוה רבנן כתובה כדאמרינן בכתובות בפרק אלמנה נזונית (דף ק:) זו אין לה דסתירתה גרמה לה ליאסר עליו ואפי' היא ראויה לו הלכך לאו בת כתובה היא דלא עדיפא מכשרה:

וְאֵלּוּ לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה: הָאוֹמֶרֶת ''טְמֵאָה אֲנִי'', וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה, וְהָאוֹמֶרֶת ''אֵינִי שׁוֹתָה''.

Traduction

And the following women neither drink the bitter water nor collect payment of their marriage contracts: A woman who confesses and says: I am defiled, and a woman with regard to whom witnesses came and testified that she is defiled, and a woman who says: I will not drink the bitter water, even if she does not confess her guilt.

אָמַר בַּעְלָהּ ''אֵינִי מַשְׁקָהּ'', וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ — נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה וְלֹא שׁוֹתוֹת.

Traduction

However, a woman whose husband said: I will not have her drink, and a woman whose husband engaged in sexual intercourse with her on the way to the Temple, collect payment of their marriage contracts even though they do not drink the bitter water, as it is due to the husbands that they do not drink.

Rachi non traduit

אמר בעלה איני משקה ושבעלה בא עליה בדרך. שהוא גרם לה שלא תשתה נוטלת כתובתה:

מֵתוּ בַּעְלֵיהֶן עַד שֶׁלֹּא שָׁתוּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה וְלֹא שׁוֹתוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אוֹ שׁוֹתוֹת אוֹ לֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּתָן.

Traduction

If the husbands of sota women died before their wives drank the bitter water, Beit Shammai say: They collect payment of their marriage contracts and they do not drink the bitter water. And Beit Hillel say: They either drink the bitter water or they do not collect payment of their marriage contracts.

Rachi non traduit

מתו בעליהן. של כל סוטות הנסתרות וראויות לשתות ולא הספיקו להשקותן כו':

ולא שותות. דבעינן והביא האיש את אשתו וגו':

וב''ה אומרים או שותות או לא נוטלות כתובה. כלומר מתוך שלא שותות לא נוטלות כתובה ובגמ' מפרש פלוגתייהו:

Tossefoth non traduit

בית שמאי אומרים נוטלת כתובתה. ואם תאמר מ''ש דאמרי ב''ש נוטלת כתובתה ובפרק מי שמת (ב''ב דף קנח.) גבי נפל הבית עליו ועל אשתו נפל הבית עליו ועל אביו והיתה עליו כתובת אשה וכו' דאמרי ב''ש יחלוקו הואיל וספק הוא מי מת ראשון וכן בפרק החולץ (יבמות דף לח:) ובכתובות בפרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ:) גבי שומרת יבם שמתה מה יעשו בנכסים הנכנסין והיוצאין עמה בית שמאי אומרים יחלוקו ומפרש בגמרא בפ' החולץ (יבמות דף לח:) משום דזיקת נשואה עושה ספק נשואה אלמא דמספיקא אמרי ב''ש יחלוקו ולא מוקמי לכולהו נכסי בחזקת יורשי האשה מטעם שטר העומד לגבות כגבוי דמי י''ל גבי נפל הבית עליו ועל אביו לא היו לבן נכסים אלא שהיא אומרת האב ראשון מת וירש הבן וישתעבדו לכתובתה התם ודאי נכסי האב לא עמדו מעולם בכח האשה ואעפ''כ כיון דאמר כגבוי דמי הרי הוא ספק אם האב מת ראשון ועמדו הנכסים בחזקתה או הבן מת ראשון ואין לה באותם נכסים כלום ובחזקת היורשין הן הלכך ספק הוא אם עמד שטר שלה לגבות מאותן נכסים כלל הלכך חולקין וכן נפל הבית עליו ועל אשתו ספק אם היא מתה ראשונה וירשה הבעל שלא ניתנה לגבות מחיים אי נמי איפכא ויורשיה באין מכחה וכן גבי שומרת יבם שמתה אמר הואיל והללו באין לירש והללו באין לירש יחלוקו אבל הכא שהיא בחיים והכתובה ניתן לגבות לאחר מיתת הבעל דכיון דדמיא כגבויה על היורשין להביא ראיה שזינתה וכה''ג אומר בפרק החולץ (יבמות דף לח:) רישא דאיתא לדידה הויא לה איהי ודאי ואינהו ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי סיפא מתה הללו באין לירש והללו באין לירש:

בית הלל אומרים או שותות או לא נוטלות כתובתן. בפ' החולץ (גז''ש) מפרש מתוך שלא שותות לא נוטלות כתובתן ולא ידענא בנכסי צאן ברזל מאי קא סבר ב''ה דבפ' מי שמת (ב''ב דף קנח.) גבי נפל הבית עליו ועל אשתו אמרי ב''ה הנכסים בחזקתן עומדות ופי' נכסי צאן ברזל ופליגי אמוראי בגמרא בחזקת מי בחזקת יורשי הבעל או בחזקת יורשי האשה ובר קפרא תני הללו באין לירש והללו באין לירש יחלוקו אבל הכא שהיא בחיים בחזקתה הן עומדים או דלמא כיון דאחריותם היו על הבעל היו בחזקתו ול''ש ושייכא בפלוגתא דהתם ובנכסי מלוג לא פליג ב''ה דאפי' גבי ספק מוקי להו בחזקת יורשי האשה וכ''ש הכא דאפי' ודאי זינתה לא הפסידתה כדאמר בפרק אלמנה ניזונית (כתובות דף קא.) היוצאת משום שם רע נוטלת מה שבפניה ויוצאה ופי' נכסי מלוג ואם תאמר מ''ש מתניתין מפלוגתא דרב הונא ורב יהודה ורב נחמן ור' יוחנן דפליגי בפ''ק דכתובות (דף יב) מנה לי בידך והלה אמר איני יודע רב הונא ורב יהודה אמרי חייב רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור ה''נ היא טוענת ברי אבל הוא אינו יכול לטעון טענת ברי ותהוי תיובתא דרב הונא י''ל מאחר שהתורה עשאה ספק עד שתשתה אינה יכולה לטעון טענת ברי ופלוגתא דמתני' התם הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים לא שייכא להכא דהתם אפילו ב''ש מודו דשמא אותו שטר מעולם לא עמד לגבות שהרי הבעל טוען מקחו היה מקח טעות והכא לא שייך למימר אליבא דב''ה העמד אשה על חזקתה ואימור לא זינתה שהרי רגלים [לדבר] שקינא לה ונסתרה והכתוב הוציאה מאותה חזקה ועשאה ספק:

מְעוּבֶּרֶת חֲבֵירוֹ וּמְנִיקַת חֲבֵירוֹ — לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָכוֹל הוּא לְהַפְרִישָׁהּ וּלְהַחְזִירָהּ לְאַחַר זְמַן.

Traduction

A woman who was pregnant with the child of another man at the time of her marriage and a woman who was nursing the child of another man at the time of her marriage neither drink the bitter water nor collect payment of their marriage contracts. This is because by rabbinic law they may not marry for twenty-four months after the baby’s birth, and therefore these also constitute prohibited marriages. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: He can separate from her, and remarry her after the time of twenty-four months has elapsed, and therefore these are considered permitted marriages, and the women can drink the bitter water.

Rachi non traduit

מעוברת חבירו. שמת והניחה מעוברת ומניקה או שגירשה והיא מעוברת או מניקה ואסרוה חכמים לינשא עד שיהא הולד בן ב' שנים שכך זמן יניקתו והלך זה ונשאה וקינא לה לא שותה שהרי אינה ראויה לו לקיימה:

יכול הוא להפרישה. עד כ''ד חדש ולהחזירה הלכך ראויה לאישות קרינא ביה:

אַיְילוֹנִית וּזְקֵינָה, וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד — לֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה וְלֹא שׁוֹתוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יָכוֹל הוּא לִישָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת הֵימֶנָּה.

Traduction

A sexually underdeveloped woman who is incapable of bearing children [ailonit], and an elderly woman, and a woman who is incapable of giving birth for other reasons, neither collect payment of their marriage contracts nor drink the bitter water, as marrying a woman who cannot give birth constitutes a violation of the mitzva to be fruitful and multiply. Rabbi Elazar says: He can marry another woman and procreate through her; therefore, these are considered permitted marriages, and women in these categories can drink the bitter water.

Rachi non traduit

איילונית. דוכרניתא דלא ילדה שממעי אמה נבראת כך ואין לה סימני אשה לא דדים ולא שערות וקולה עבה:

ושאינה ראויה לילד. ששתת כוס עיקרין ואסורות לקיימה למי שאין לו בנים שהרי נצטוו ישראל על פריה ורביה:

Tossefoth non traduit

שאינה ראויה לילד. רש''י פי' שתת כוס עיקרין אבל בפ' אע''פ (כתובות דף ס:) לא משמע הכי דמייתי התם ברייתא ותני בה או שהיתה היא עקרה זקינה ואיילונית ושאינה ראויה לילד אלמא דשאינה ראויה לילד לאו עקרה ולפרש''י שתת כוס עיקרין היינו עקרה וזה לשון ר''ח התם איכא למישאל היינו איילונית היינו עקרה היינו שאינה ראויה לילד ותשובה שאמרנו בפרק יש נוחלין (ב''ב דף קיט:) ניסת לכ' יולדת עד מ' ניסת למ' שוב אינה יולדת וה''ה שנוכל לפרש שאינה ראויה לילד ששהתה אחר בעלה עשר שנים ולא היה דעתה לינשא דאמר בסוף פרק ד' אחים (יבמות דף לד:) אמר רב נחמן אמר שמואל כל ששהתה אחר בעלה י' שנים שוב אינה מתעברת כי אתא רבין אר''י ל''ש אלא שאין דעתה לינשא ואע''ג דאמר בגמ' בעקרה וזקינה ולפי' ר''ח לא הזכיר עקרה במשנה י''ל דלא דק בלישנא מיהו תימה אמאי לא תנא נמי במתני' עקרה:

וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים — אוֹ שׁוֹתוֹת אוֹ לֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה. אֵשֶׁת כֹּהֵן שׁוֹתָה — וּמוּתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. אֵשֶׁת סָרִיס שׁוֹתָה.

Traduction

And all other women either drink the bitter water or do not collect payment of their marriage contracts. The wife of a priest drinks, and if she is found to be innocent of adultery, she is permitted to her husband. The wife of a eunuch also drinks.

Rachi non traduit

אשת כהן שותה ומותרת לבעלה. אם נמצאת נקיה ובגמ' פריך פשיטא:

אשת סריס. כגון שנסתרס לאחר שנשאה דקדמה שכיבת בעל לבועל:

שותה. ובגמ' פריך פשיטא:

Tossefoth non traduit

ושאר כל הנשים או שותות. תימה הא משנה יתירא מאי קמ''ל הא שמעינן ליה מרישא והאומרת איני שותה אינה נוטלת כתובתה ואומר רבי דווקא מעוברת אינה שותה משום דאיכא סכנת נפשות כדאמר בפרק החולץ (יבמות דף מב:) אבל ניסת בתוך ג' חדשים מאי דהוה הוה ותו לא קנסינן ליה להוציא וקרינן בה אשתו הראויה לו ובכהן אפילו לרבנן אינה שותה דמסקינן בפ' החולץ (יבמות לז.) אפילו לרבנן יוציא בגט:

עַל יְדֵי כָּל עֲרָיוֹת מְקַנִּין, חוּץ מִן הַקָּטָן וּמִמִּי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ.

Traduction

A husband can issue a warning to his wife forbidding her to seclude herself with any man, even with regard to all those men with whom relations are forbidden, e.g., her father or brother, with the exception of a minor and of one who is not a man, i.e., in a situation where a man suspects his wife of bestiality.

Rachi non traduit

ע''י כל העריות מקנין. אם קינא לה מאביה ומאחיה ומאחד מכל העריות שבתורה ונסתרה הוי קינויו קנוי ונאסרת עליו ושותה ובגמ' פריך פשיטא:

חוץ מן הקטן. דכתיב ושכב איש אותה:

וממי שאינו איש. ובגמ' מפרש לה:

וְאֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן: מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעְלָהּ, אוֹ נִשְׁתַּטָּה, אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ אָמְרוּ, אֶלָּא לְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף לְהַשְׁקוֹתָהּ. לִכְשֶׁיֵּצֵא בַּעְלָהּ מִבֵּית הָאֲסוּרִין יַשְׁקֶנָּה.

Traduction

And these are the women to whom the court issues a warning in place of their husbands: One whose husband became a deaf-mute or became an imbecile, or was incarcerated in prison. The Sages said that the court warns her not in order to have her drink the bitter water if she disobeys the warning, but in order to disqualify her from receiving payment of her marriage contract. Rabbi Yosei says: The court’s warning also serves to have her drink, and when her husband is released from prison he has her drink.

Rachi non traduit

ואלו שב''ד מקנין להן. אם רואין אותם מתנהגות בפריצות:

לא להשקותה אמרו. הם לא ישקוה דבעינן והביא האיש את אשתו ובעלה נמי לא ישקנה בקינוי זה לכשירצה דבעינן וקינא והביא ורבי יוסי לא בעי וקינא והביא:

גְּמָ' מִישְׁתָּא הוּא דְּלָא שָׁתְיָיא, הָא קַנּוֹיֵ[י] מְקַנֵּי לַהּ: מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ'' — לְרַבּוֹת אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לְקִינּוּי.

Traduction

GEMARA: The mishna states that a betrothed woman and a widow awaiting her yavam do not drink the bitter water. The Gemara infers: She does not drink, but the husband or yavam can warn her against secluding herself with another man, and if she violates his warning, she is forbidden to him. The Gemara asks: From where are these matters derived? The Gemara answers: This is derived as the Sages taught with regard to the verse: ''Speak to the children of Israel and say unto them: If the wife of any man goes astray, and acts unfaithfully against him'' (Numbers 5:12). The superfluous phrase ''and say unto them'' is an amplification, and serves to include a betrothed woman and a widow awaiting her yavam in the halakhot of warning.

Rachi non traduit

גמ' הא קנוי מקני לה. ליאסר עליו מדקתני לא נוטלות כתובה:

ה''ג דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם לרבות ארוסה ושומרת יבם לקינוי ולא גרס איש איש דלדרשא אחרינא דרשינן ליה לקמן (סוטה דף כז.) אלא ריבויא מואמרת אליהם וה''נ אמר לקמן בפירקין ואמרת רבויא הוא:

וּמַתְנִיתִין מַנִּי — רַבִּי יוֹנָתָן הִיא. דְּתַנְיָא: ''תַּחַת אִישֵׁךְ'', פְּרָט לַאֲרוּסָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף שׁוֹמֶרֶת יָבָם, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אִישׁ אִישׁ'', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

Traduction

And whose opinion is expressed in the mishna? It is the opinion of Rabbi Yonatan, as it is taught in a baraita with regard to the verse: ''And the priest shall cause her to swear, and shall say to the woman: If no man has lain with you, and if you have not gone aside to defilement while under your husband'' (Numbers 5:19). This excludes a betrothed woman, who does not yet live with her betrothed, from the ritual of the bitter water. One might have thought that I exclude even a widow awaiting her yavam; therefore, the verse states: ''If the wife of any man goes astray'' (Numbers 5:12). The term ''any man'' serves to include a widow awaiting her yavam in the ritual of the bitter water. This is the statement of Rabbi Yoshiya.

Rachi non traduit

יכול שאני מוציא כו'. דממשמעות קרא משמע לן ארוסה למעוטי דלא קרינן בה תחת אישך אבל שומרת יבם קרינן בה תחת אישך כדמפרש לקמי' דלא מיחסרא מסירה לחופה:

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: ''תַּחַת אִישֵׁךְ'' — פְּרָט לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. אוֹצִיא שׁוֹמֶרֶת יָבָם וְלֹא אוֹצִיא אֶת אֲרוּסָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ'' — פְּרָט לַאֲרוּסָה.

Traduction

Rabbi Yonatan says: The phrase ''while under your husband'' excludes a widow awaiting her yavam from drinking the bitter water. Lest one would say that I will exclude a widow awaiting her yavam but I will not exclude a betrothed woman, the verse therefore states: ''This is the law of jealousy, when a wife, while under her husband, goes astray, and is defiled'' (Numbers 5:29). The term ''while under her husband'' excludes a betrothed woman from drinking the bitter water.

Rachi non traduit

ורבי יונתן. משמע ליה מיעוטא קמא לשומרת יבם אבל ארוסה קרינא בה אישות אי לאו דהדר מעטיה קרא אחרינא כדמפרש לקמן משום דהוא קידשה ואינה באה לו מכח קדושי אחרים ועוד שנסקלת על ידו מה שאין כן בשומרת יבם:

מָר אַלִּימָא לֵיהּ אֲרוּסָה, דְּקִידּוּשֵׁי דִּידֵיהּ, וְסוֹקְלִין עַל יָדוֹ.

Traduction

The Gemara explains the dispute: One Sage, Rabbi Yonatan, holds that the bond with the betrothed woman is stronger, as it is his own betrothal, whereas in the case of a widow awaiting her yavam, the bond stems from his brother’s betrothal. And furthermore, if the betrothed woman commits adultery, she is stoned due to her bond with him, whereas a widow awaiting her yavam who engages in sexual intercourse with another man is liable only to receive lashes. Since the bond with the betrothed woman is stronger, Rabbi Yonatan derives from the phrase ''while under your husband'' that a widow awaiting her yavam is excluded with respect to the bitter water, whereas a betrothed woman is excluded only because of the phrase ''and say unto them.''

Rachi non traduit

מר אלימא ליה ארוסה. רבי יונתן חשיבה ליה ארוסה אשה גמורה טפי משומרת יבם:

דקדושי דידיה. שע''י קידושי עצמו באה לו:

וסוקלין על ידו. אם זינתה נסקלת בשבילו:

וּמָר אַלִּימָא לֵיהּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם, דְּלָא מְיחַסְּרָא מְסִירָה לְחוּפָּה.

Traduction

And one Sage, Rabbi Yoshiya, holds that the bond with the widow awaiting her yavam is stronger, as she is not lacking entry into the wedding canopy, as her marriage to the yavam is completed through sexual intercourse alone. Rabbi Yoshiya therefore excludes only a betrothed woman from drinking the bitter water.

Rachi non traduit

דלא מחסרא מסירה לחופה. דנקנית ליבם בביאה גרידתא ואפי' בזנות להיות כאשתו לכל דבר כדתנן ביבמות (דף נג:) ומייתי' לה לקמן בפירקא:

וְרַבִּי יוֹנָתָן, הַאי ''אִישׁ אִישׁ'' מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֵשֶׁת חֵרֵשׁ, וְאֵשֶׁת שׁוֹטֶה, וְאֵשֶׁת

Traduction

The Gemara asks: And Rabbi Yonatan, who excludes both a betrothed woman and a widow awaiting her yavam from drinking the bitter water, what does he do with this term ''any man''? What does it serve to include? The Gemara answers: Rabbi Yonatan requires it in order to include the wife of a deaf-mute and the wife of an imbecile, and the wife of

Rachi non traduit

לרבות אשת חרש שוטה. שב''ד מקנין להן וברייתא היא בשילהי פירקין:

Tossefoth non traduit

ורבי יונתן האי איש איש מאי עביד ליה מיבעי ליה וכו'. תימה והא איהו דאמר בפ' אלו הנחנקין (סנהדרין דף פה:) גבי איש איש דכי יקלל את אביו ואת אמו קאמר דברה תורה כלשון בנ''א ולא דריש ליה לדרשה אחריתי וכ''ת היכא דאיכא למדרש אפי' מאן דאית ליה ד''ת מודה הוא דדרשינן א''כ מאי פריך בריש פרק השואל (ב''מ דף צד:) אהא דקא בעי אבידה מנלן דשומר שכר חייב דתני' אם גנוב יגנב אין לי אלא גניבה אבידה מנין ת''ל גנוב יגנב מ''מ הניחא למ''ד לא ד''ת אלא למ''ד אמרי' מא''ל והא התם איכא למדרש ולא דרשינן אלא אמר ד''ת והכא אמאי דריש לה ואמרי' בפ' השוחט והמעלה (זבחים קח:) נמי ורבי יוסי מדההוא איש איש דברה האי איש איש נמי דברה אלא השוחט להדיוט דחייב מנא ליה ולא אמרת כיון דמצי למדרש מודה הוא דלא אמר דברה וקשה ליישב שמועות דד''ת דקשי' דר''מ אדר''מ ודר' יהודה אדר' יהודה ודרבי יוסי אדר' יוסי ודר''ש אדר''ש דר''מ דאמר בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נו.) לרבנן גבי איש איש דכתיב גבי ברכת השם ד''ת ור''מ דריש ליה לרבות כינויים ובפ''ב דמסכת ע''ז (דף כז.) נמי פליג ר' יהודה ור' יוסי דא''ר יהודה כותי לא ימול ישראל מפני שהוא מל לשם הר גריזים אמר לו ר' יוסי וכי היכן מצינו מילה בתורה לשמה ומפרש טעמא דר' יהודה משום דכתיב לה' המול ורבי יוסי המול ימול כתיב ואידך נמי הכתיב המול ימול ד''ת כלשון בני אדם [אלמא דרבי יוסי לית ליה דברה תורה כו'] והתם בההוא שמעתתא גופיה פלוגתא ר''מ ור' יהודה ואמרינן ימול כותי ולא ימול ארמאי דברי ר''מ והיינו כר' יוסי דאמר כותי שפיר דמי דלא אמר ד''ת ובפ' ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף יא.) אמרינן לאחרים בשלמא והפדה לא נפדתה דקסבר ד''ת ואחרים היינו ר''מ כדאיתא בסוף מס' הוריות (דף יג:) דר' יהודה מהא דהמול ימול דקא אמר ד''ת ובפ' מציאת האשה (כתובות דף סז:) מייתי ברייתא העבט תעביטנו זה שאין לו ואין רוצה להתפרנס נותנין לו לשם מתנה וכו' דברי רבי יהודה וחכ''א יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו אלא מה אני מקיים תעביטנו ד''ת אבל ר' יהודה דריש ליה וכן בפ' בנות כותים (נדה לב:) ובפ' יוצא דופן (נדה דף מד:) איש איש מה ת''ל איש איש לרבות תינוק בן יום א' שמטמא בזיבה דברי רבי יהודה ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר א''צ הרי הוא אומר והזב את זובו וגו' א''כ מה ת''ל איש איש ד''ת דר' יוסי מההיא דהשוחט והמעלה (זבחים דף קח:) דאייתינן לעיל דקאמר איש איש ד''ת וההיא דהמול ימול דאיהו דדריש לה ופליג אדר' יהודה דאמר ד''ת דר''ש ההוא איש איש דקא''ר יוסי בפ' השוחט (גם זה שם) ד''ת פליג עליה ר''ש ואמר ודריש לרבות שנים שאחזו באבר והעלו שחייבין ובפ' אלו מציאות (ב''מ לא:) אמר יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו א''כ מה ת''ל תעביטנו ד''ת ונראה דמאן דס''ל דאמר ד''ת מודה כל היכא דאיכא למדרש דרשינן לי' וכל הני תנאי סברי להו ד''ת מיהו היכא דמצי למידרשיה להעמיד קבלתם או סברתם דרשינן ליה ובהא פליגי מאן דאית ליה דאמר דברה ומאן דלית ליה דברה מאן דאית ליה דברה אין לו כח להוציא יתור הלשון ממשמעות ואם אינו ענין לגופו אלא כיון דמצינו למימר דברה תורה אמר ד''ת ולא נוציאנו ממשמעותו דלאו קרא יתירא הוה להכי פריך בפ' השואל (ב''מ דף צד:) הניחא למ''ד לא ד''ת אם כן יגנב קרא יתירא הוא ואם אינו ענין לגניבה תנהו ענין לאבידה דיגנב גניבה משמע ולא אבידה אלא למ''ד דברה תורה א''כ לאו קרא יתירא הוא מאי איכא למימר ובפרק השוחט והמעלה (זבחים דף קח:) אע''ג דאמרינן מדא''ר יוסי האי איש איש דברה תורה ההוא איש איש נמי דברה תורה הוה מצי למידרשיה שפיר חדא לדברה תורה ואידך לרבויא דאיש איש משמע שפיר כל ריבויי כרבי יונתן דהכא דדריש האי איש איש דכי תשטה לרבויא ואיש איש כי יקלל לדברה תורה הוה רבי יוסי מצי למידרשיה איש איש דשחוטי חוץ לרבות שוחט אלא משום דכתיב איש איש דשחוטי חוץ ואיש איש דמעלה בחוץ בחד עניינא מהדר למדרשינהו בחד עניינא וסוגיא דריש נדרים (דף ג.) צריך לפרושי הכי דמרבינן מנזיר להזיר לעשות כינויי נזירות כנזירות וידות נדרים כנדרים ומקיש נדרים לנזירות דכתיב לנדור נדר נזיר להזיר וקא דייק מ''ש גבי נזירות דכתיב נזיר להזיר נדרים נמי לנדור נדר היקשא למה לי אי כתב נדר לנדור כדכתיב נזיר להזיר כדקאמרת ולא צריך היקשא השתא דכתיב לנדור נדר ד''ת ופי' כיון דלא שינה קרא בדיבוריה א''כ דברה כלשון בני אדם ולאו קרא יתירא הוא למדרש מיניה לרבות כינוין וידות דמשמעות דקרא לא נפקא אלא מריבוי דקרא ובלא קרא יתירא לא מסתבר לרבויינהו ולמימר דליחייב קונם וקונם כמו שיאמר קרבן וכן אם יאמר הריני או אהא כמו שיאמר הריני נזיר הלכך צריך קרא יתירא ולא דמי לכינוי השם דמרבינן איש איש אפילו למ''ד ד''ת דאותן כינויין אשכחן דכתיבי בקרא כמו אל צבאות אהיה שדי כל הני דקתני בשבועות (דף לה.) ועוד דכינוי כתיב בההוא קרא דמברך השם איש איש כי יקלל אלהיו (ויקרא כד) והיינו דאמרי' התם בריש נדרים הניחא למ''ד ד''ת דאליביה לא צריך למידרשיה וכו' והכי אמר בפ' ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף יא.) דאמר ליה ר''א ב''ע לרבי ישמעאל בעלמא כוותיך סבירא לי' דדברה תורה והכא שאני מכדי כתיב ליה קרא כי לא חופשה והפדה לא נפדתה למה לי ש''מ לחציה שפחה וחציה בת חורין אלמא אפילו למאן דאית ליה ד''ת דרשינן ליה משום עניינא דקרא הואיל וניתן לידרש ה''ה דדרשינן ליה נמי להעמיד קבלתן או סברתן היכא דלא עקר ליה ממשמעותיה כגון יגנב דכתיב בהדיא גניבה ודרשינן מיניה אבידה משום כפל הלשון הלכך כל הני דפרק אלו מציאות (ב''מ דף לא.) דהשב תשיבם שלח תשלח הוכח תוכיח עזוב תעזוב הקים תקים מות יומת השב תשיב חבל תחבול פתח תפתח נתון תתן כולי עלמא מודו בהו דדרשא דידהו לא עקר להו ממשמעותיה והא דאמרינן הניחא למ''ד לא אמרי' ד''ת היינו ר''ע דלא אשכחיניה דקאמר ד''ת דדריש בפ' ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף יא.) והפדה לא נפדתה לפדויה ואינה פדויה ובפרק הערל (יבמות דף ע.) בשמעתתא קמייתא דא''ר אליעזר איש איש ד''ת ודריש ליה רבי עקיבא לרבות הערל וכן בריש חלק (סנהדרין דף צ:) ובפ' ד' מיתות (סנהדרין דף סד:) הכרת תכרת דא''ר עקיבא הכרת בעוה''ז תכרת לעוה''ב והכי משמע נמי סוגיין בפ' אין עומדין (ברכות דף לא:) אם ראה תראה דלרבי ישמעאל דאמר ד''ת ולרבי עקיבא אם ראה מוטב ואם לאו תראה אבל ר' ישמעאל אומר בכל דוכתי ד''ת כגון הני דפליג אדר''ע ובפ' ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף יא.) נמי וכן ר' אלעזר ב''ע בפרק קמא דקידושין (דף יז:) ובפרק אלו מציאות (ב''מ דף לא:) גבי הענק תעניק לבד מההיא דכריתות כדמפרש התם טעמא ולר' אלעזר בר' יוסי בריש חלק (סנהדרין דף צ:) והא דאמר בפ' אלו הן הגולין (מכות דף יב.) בקרא אם יצא יצא הא כמ''ד ד''ת הא כמ''ד לא דברה מ''ד התם דברה מסברא קאמר לה כדמפרש אביי התם מסתברא כמאן דאמר דברה וכו':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source